אישור נוטריוני לנסיעת קטין לחו״ל: מי חותם ומה נדרש

אם גרושה תכננה לטוס עם בתה בת השבע ליוון לשבוע. יומיים לפני הטיסה התברר שחברת התעופה דורשת הסכמה נוטריונית של האב, ושהאב — שאיתו הקשר מנותק — אינו עונה לטלפון. הנסיעה בוטלה.

הוצאת קטין מהארץ נראית כמו עניין לוגיסטי, ובפועל היא נושא משפטי עם שני מקורות דרישה נפרדים: הדין הישראלי, שמטפל בזכויות ההורה השני, ודרישות של חברות תעופה ורשויות זרות, שהן עניין אחר לגמרי. מי שמטפל רק באחד מהם עלול להיתקע בשדה התעופה.

העיקרון: שני ההורים, גם אחרי גירושין

לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב-1962, שני ההורים הם אפוטרופסים טבעיים של ילדיהם הקטינים, והם חייבים לפעול בהסכמה בעניינים מהותיים.

הוצאת קטין מהארץ היא עניין מהותי. גירושין אינם משנים זאת: משמורת אינה מבטלת את האפוטרופסות של ההורה השני. הורה משמורן אינו רשאי להוציא את הילד מהארץ בלי הסכמת ההורה השני, אלא אם בית המשפט קבע אחרת במפורש.

זו הנקודה שהכי הרבה הורים מופתעים ממנה — הם מניחים שמשמורת פותרת את השאלה. היא לא.

מתי נדרשת ההסכמה בפועל

• הורים גרושים או פרודים — כמעט תמיד, וזה המקרה השכיח.
• קטין שנוסע בלי הוריו — עם סבים, קרובים, קבוצה מאורגנת או משלחת.
• קטין שנוסע עם הורה אחד בלבד — גם כשההורים נשואים. חלק מהמדינות ומחברות התעופה דורשות זאת.
• דרישות ספציפיות של מדינת היעד או של חברת התעופה, גם ללא סכסוך כלשהו.

הדגש האחרון חשוב: אין קשר הכרחי בין מצב ההורים לבין הדרישה. משפחה נשואה לחלוטין עשויה להידרש להסכמה נוטריונית רק משום שכך נוהגת המדינה שאליה טסים.

מה כולל האישור

הסכמה נוטריונית טובה אינה מסמך כללי. היא מפרטת:

• פרטי הקטין המלאים, לרבות מספר דרכון
• פרטי שני ההורים
• זהות המלווה — מי נוסע עם הקטין
• יעד הנסיעה ותאריכי היציאה והחזרה
• הסכמה מפורשת ליציאה ולשהייה
• לעיתים גם הסמכה לקבל החלטות רפואיות דחופות בחו״ל

ההסמכה הרפואית היא רכיב שנוטים לשכוח והוא מתגלה כקריטי בדיוק ברגע הלא נכון. סב שנוסע עם נכד ואינו מוסמך לחתום על טופס בבית חולים בחו״ל נמצא במצב בעייתי.

נוטריון מזהה את החותם, מוודא שהוא מבין את משמעות ההסכמה, ומאשר את חתימתו — ראו אימות חתימה נוטריוני.

תרגום ואפוסטיל

רשויות ההגירה במדינת היעד לא בהכרח קוראות עברית. במקרים רבים נדרש שהאישור יהיה מתורגם — לרוב לאנגלית — ולעיתים גם נושא אפוסטיל.

הדרישה משתנה ממדינה למדינה ואין כלל אחיד. בירור מראש מול השגרירות או מול חברת התעופה חוסך את הבעיה. מסמך בעברית בלבד עלול להיות חסר תועלת בביקורת הגבולות.

כשההורה השני מסרב או אינו בקשר

זהו המקרה שבסיפור שבפתיחה, והוא נפוץ.

בהיעדר הסכמה, הפנייה היא לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתיר את היציאה. בית המשפט בוחן את טובת הקטין, את תכלית הנסיעה, את משכה, את הסיכון לאי־חזרה, ואת מהות ההתנגדות.

סירוב שאינו ענייני — למשל כאמצעי לחץ בסכסוך גירושין — לרוב לא יעמוד. אך ההליך אורך זמן, ולכן מתחילים אותו מוקדם. בקשה שמוגשת שבוע לפני הטיסה כמעט תמיד מאחרת.

כשההורה השני אינו ניתן לאיתור, נדרשות פעולות איתור מתועדות לפני הפנייה לבית המשפט.

עיכוב יציאה מהארץ

הורה שחושש שהילד יוצא מהארץ ולא ישוב רשאי לבקש צו עיכוב יציאה. הצו נרשם ומונע יציאה עד לביטולו.

שתי השלכות מעשיות:

• הורה שמתכנן נסיעה צריך לוודא מראש שאין צו קיים. גילוי בשדה התעופה הוא גילוי מאוחר מדי.
• הורה שחושש צריך לפעול מבעוד מועד, ולא ביום היציאה.

ישראל צד לאמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, שמסדירה החזרת קטין שהוצא או לא הוחזר שלא כדין. אך הליך לפי האמנה הוא ארוך ומורכב — והמניעה עדיפה עליו לאין שיעור.

לוח זמנים מומלץ

1. שישה שבועות לפני — לברר מול חברת התעופה ומול השגרירות מה בדיוק נדרש.
2. חודש לפני — לפנות להורה השני ולתאם חתימה.
3. שלושה שבועות לפני — אישור נוטריוני, ובמקביל תרגום ואפוסטיל אם נדרשים.
4. שבועיים לפני — לוודא שאין צו עיכוב יציאה ושהדרכון בתוקף.

אם צפוי סירוב — הפנייה לבית המשפט מוקדמת בהרבה מכל אלה.

שאלות ותשובות

מתכננים נסיעה עם קטין?
משרד עורך הדין והנוטריון אהוד גולן מנפיק אישורי הסכמה נוטריוניים, לרבות תרגום וליווי בהוצאת אפוסטיל. לפרטים: 077-4490059

קראו גם

• אימות חתימה נוטריוני
• אפוסטיל: מתי צריך
• אישור תרגום נוטריוני
• אישורים נוטריוניים
• אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך

האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית. מועדים ושיעורי מס עשויים להשתנות.