ידועים בציבור: זכויות, הסכם חיים משותפים והיבטי המס בדירה

בני זוג חיו יחד 19 שנה בלי להינשא. הדירה נרכשה על שמה בלבד, כי לו היה חוב ישן. כשהיא נפטרה בלי צוואה, בתה מנישואין קודמים טענה שהוא אינו יורש. הוא נדרש להוכיח בבית משפט מערכת יחסים בת שני עשורים — מול מי שהאינטרס שלה הפוך.

ההכרה כידועים בציבור אינה אוטומטית, אינה רשומה בשום מקום, ואין עליה תעודה. היא נבחנת בדיעבד לפי מכלול נסיבות — לרוב בדיוק ברגע שבו הצד שצריך להוכיח אותה נמצא בעמדה החלשה ביותר.

מתי מוכרים בני זוג כידועים בציבור

אין הגדרה אחידה אחת בדין הישראלי. שני מבחנים חוזרים בפסיקה:

• חיי משפחה — מערכת יחסים זוגית, ולא שותפות למגורים
• משק בית משותף — כלכלה משותפת, ולא רק חלוקת הוצאות

הראיות שנבחנות: מגורים משותפים ומשכם, חשבון בנק משותף, רכישות משותפות, הצגה כלפי חוץ כבני זוג, ילדים משותפים, ומוטבים בפוליסות ובפנסיה.

אין תקופת מינימום קבועה. קשר של שנתיים עשוי להיות מוכר, וקשר של עשור עשוי שלא — הכול לפי המכלול.

הגדרות שונות חלות בהקשרים שונים: ירושה, ביטוח לאומי, פנסיה ומס. עמידה בתנאים בהקשר אחד אינה מבטיחה הכרה באחר.

ירושה — הנקודה שהכי מפילה

חוק הירושה, תשכ״ה-1965 מכיר בידוע בציבור כבן זוג לצורכי ירושה, בשני תנאים: השניים חיו חיי משפחה במשק בית משותף, ואף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.

מתקיימים התנאים — הידוע בציבור יורש כאילו היה נשוי. לא מתקיימים — הוא אינו יורש דבר. אין מעמד ביניים.

התנאי השני קריטי ומפתיע: בן זוג שמעולם לא השלים גירושין פורמליים מנישואין קודמים שולל את ההכרה — גם אחרי עשרים שנות חיים משותפים.

וגם כשהתנאים מתקיימים, ההוכחה נעשית בדיעבד מול יורשים אחרים. צוואה מייתרת את כל הדיון הזה — ראו צוואת יחיד.

פרידה — מה מתחלק

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג-1973 אינו חל על ידועים בציבור. אין איזון משאבים אוטומטי.

מה שחל הוא דיני הקניין והחוזים הכלליים, ולצידם דוקטרינת השיתוף הספציפי: בן זוג יכול לטעון לזכות בנכס שרשום על שם השני, אם יוכיח כוונת שיתוף — למשל מגורים ממושכים, השקעה כספית, או השתתפות בתשלומי משכנתה.

אבל זו טענה שצריך להוכיח, וההוכחה יקרה וארוכה. ההבדל מנשואים אינו סמנטי: אצלם השיתוף הוא ברירת המחדל; כאן הוא צריך להיטען ולהתקבל.

הסכם חיים משותפים — הפתרון

מה שהוא עושה: מסדיר מראש את מה שאחרת ייקבע בדיעבד בבית משפט.

• מה שייך לכל צד מלפני הקשר
• איך מתחלק מה שנצבר במהלכו
• דירת המגורים — הרכיב המרכזי. מי רשום, מי מימן, ומה קורה בפרידה
• השתתפות בתשלומי משכנתה ובשיפוצים, וכיצד היא נזקפת
• הסדר לפרידה — כולל מי נשאר בדירה ולכמה זמן
• הסדרי ירושה — לצד צוואה, לא במקומה

שלא כמו הסכם ממון בין נשואים, הסכם בין ידועים בציבור אינו טעון אישור לפי חוק יחסי ממון — הוא חוזה רגיל. עם זאת, אישור נוטריוני על החתימות מחזק אותו ראייתית, ומקשה על טענה עתידית של לחץ או אי־הבנה.

מס רכישה — הנקודה שכמעט לא מדברים עליה

זו הפתעה יקרה שנופלת על זוגות רבים.

לצורך מס רכישה, בני זוג — לרבות ידועים בציבור — נבחנים כיחידה אחת יחד עם ילדיהם הקטינים. דירה שרשומה על שם אחד מהם נספרת לשניהם.

המשמעות: זוג שרוכש דירה משותפת, כשלאחד מהם כבר יש דירה, עלול לאבד את מדרגות הדירה היחידה. ההפרש על דירה בת 2,000,000 ש״ח מגיע לכ-160,000 ש״ח. פירוט: מיסוי בעסקאות נדל״ן.

הפסיקה הכירה באפשרות שהסכם והפרדה רכושית ממשית ישנו את התוצאה — אך זה אינו אוטומטי. נדרשת הפרדה שמתקיימת בפועל: חשבונות נפרדים, אי־מימון הדדי, ואי־מגורים משותפים בנכס.

מה כדאי להסדיר — רשימה מעשית

1. צוואה — לשני הצדדים. זהו הצעד היחיד שמייתר לחלוטין את שאלת ההוכחה בירושה.
2. הסכם חיים משותפים — ובעיקר לגבי הדירה.
3. עדכון מוטבים בפנסיה, בקרן השתלמות ובביטוחי חיים. הגדרות ״בן זוג״ בתקנונים שונות זו מזו.
4. ייפוי כוח מתמשך — כדי שבן הזוג יוכל לפעול במצב של אובדן כשירות. בלעדיו הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ להחלטות.
5. בדיקת מס לפני רכישה משותפת — לפני שקובעים מחיר, לא אחרי.

שאלות ותשובות

חיים יחד בלי להינשא?
משרד עורך הדין והנוטריון אהוד גולן עורך הסכמי חיים משותפים, צוואות וייפויי כוח מתמשכים, ובוחן את היבטי המס ברכישה משותפת. לפרטים: 077-4490059

קראו גם

• אישור הסכם ממון בפני נוטריון
• צוואת יחיד: הצורות שהחוק מכיר
• מיסוי בעסקאות נדל״ן
• ייפוי כוח מתמשך
• הסכמי שיתוף במקרקעין

האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית. מועדים ושיעורי מס עשויים להשתנות.