צוואה הדדית: ההגבלה על ביטול ומה קורה אחרי פטירה

בני זוג בשנות השבעים לחייהם ערכו צוואות הדדיות: כל אחד הוריש לשני, ולאחר פטירת שניהם — לשלושת הילדים בחלקים שווים. שנתיים אחרי פטירת האישה, האלמן נישא בשנית וערך צוואה חדשה שהורישה את הדירה לאשתו החדשה.

הילדים גילו זאת רק לאחר פטירתו. הם גם גילו שהחוק צפה בדיוק את המצב הזה: צוואה הדדית אינה צוואה רגילה, וחופש הביטול בה מוגבל — במיוחד אחרי שאחד מבני הזוג כבר נפטר והשני נהנה מעיזבונו.

מה הופך צוואה להדדית

צוואה הדדית היא צוואה שבני זוג עורכים מתוך הסתמכות הדדית: כל אחד מצווה כפי שהוא מצווה משום שהשני עושה כמותו. חוק הירושה, תשכ״ה-1965 מכיר בה במפורש ומסדיר אותה בנפרד.

המבנה הנפוץ: כל בן זוג מוריש לשני; ולאחר פטירת שניהם, הרכוש עובר לילדים.

המאפיין המשפטי המרכזי הוא ההסתמכות. בן זוג אחד ויתר על האפשרות להוריש לאחרים — למשל לילדיו מנישואין קודמים — מתוך הבנה שהשני עושה את אותו הדבר. החוק מגן על ההסתמכות הזו.

הן יכולות להיערך בשני מסמכים נפרדים או במסמך אחד; מה שקובע הוא ההדדיות, לא הפורמט.

ביטול בחיי שני בני הזוג

כל עוד שניהם בחיים, כל אחד רשאי לבטל את צוואתו — אך חובה עליו למסור הודעה בכתב לבן הזוג השני.

ההודעה אינה פורמליות. משנמסרה, בטלות שתי הצוואות ההדדיות, לא רק זו של המבטל. ההיגיון: אם אחד חזר בו, אין עוד בסיס להסתמכות של השני, ולא הוגן להשאירו כבול.

ביטול בסתר — שינוי צוואה בלי להודיע — הוא בדיוק מה שהחוק בא למנוע, וזה מה שקרה בסיפור שבפתיחה.

ביטול לאחר פטירת אחד מהם — כאן מתחיל העיקר

המצב מורכב יותר, והחוק מבחין בין שתי תקופות:

לפני חלוקת העיזבון. בן הזוג שנותר רשאי לבטל את צוואתו, בתנאי שיסתלק מכל מה שהיה אמור לקבל מעיזבון הנפטר. כלומר: הוא יכול לשנות את רצונו, אך לא ליהנות מהצוואה של השני ובמקביל להפר את הבנתם.

לאחר חלוקת העיזבון. הוא רשאי לבטל, אך חייב להשיב את מה שירש — או את שוויו.

שני המסלולים מבטאים עיקרון אחד: אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו. מי שקיבל את דירת בן זוגו מכוח הצוואה ההדדית אינו יכול להוריש אותה לאחר בניגוד להסכמה, בלי להחזיר את מה שקיבל.

בפועל ההשבה אינה תמיד אפשרית — הכספים הוצאו, הדירה נמכרה — וכאן מתחילות ההתדיינויות.

ההסדר שפותר את זה מראש: יורש אחר יורש

הכלי המעשי החזק ביותר בתחום הזה, ורבים אינם מכירים אותו.

המצווה קובע שבן הזוג יקבל את הרכוש, ולאחר פטירתו — או בהתקיים תנאי אחר, למשל נישואין מחדש — יעבור מה שנותר לזוכה שני שנקבע מראש.

המשמעות: בן הזוג נהנה מהנכס לכל ימי חייו — גר בדירה, מקבל את הפירות — אך אינו יכול להורישו למי שיבחר. הזוכה השני נקבע כבר עתה.

זהו הפתרון המדויק למשפחות מורכבות: בני זוג בפרק שני, כשלכל אחד ילדים משלו. הוא מבטיח את רווחת בן הזוג הנותר בלי לנשל את ילדי הנפטר.

יש לו מגבלות — היקף סמכות בן הזוג לכלות את הנכס בחייו, ומה קורה כשהוא מוכר — ולכן ניסוחו מדויק ואינו עניין לנוסח מדף.

מתי זו הבחירה הנכונה — ומתי לא

מתאימה לבני זוג עם ילדים משותפים בלבד, כשהרצון הוא להבטיח את בן הזוג הנותר ואחריו את הילדים; וכשיש רצון הדדי למנוע שינוי חד־צדדי.

פחות מתאימה כשלכל אחד ילדים מנישואין קודמים ורצונות שונים; כשקיים פער כלכלי גדול בין הצדדים; או כשאחד מהם עשוי להזדקק לגמישות בעתיד.

במקרים אלה עדיפות לרוב שתי צוואות עצמאיות, או צוואה עם הסדר יורש אחר יורש — שמשיג את ההגנה בלי לכבול את חופש הציווי לחלוטין.

הצורה והשמירה

צוואה הדדית יכולה להיערך בכל אחת מהצורות שהחוק מכיר — ראו צוואת יחיד: הצורות שהחוק מכיר.

מכיוון שהיא מיועדת לעמוד שנים רבות ולעיתים לעורר מחלוקת, מומלץ לערוך אותה כצוואה נוטריונית: אין צורך בעדים, יש תיעוד של ההליך, והיא נשמרת בפנקס.

נקודה שכדאי לכלול במפורש: הצהרה שהצוואות נערכו כהדדיות ומתוך הסתמכות. אמירה מפורשת חוסכת דיון עתידי בשאלה אם ההדדיות אכן התקיימה.

שאלות ותשובות

עורכים צוואה משותפת?
משרד עורך הדין והנוטריון אהוד גולן עורך צוואות הדדיות והסדרי יורש אחר יורש, ומתאים אותם למבנה המשפחתי. לפרטים: 077-4490059

קראו גם

• צוואת יחיד: הצורות שהחוק מכיר
• צוואה נוטריונית
• צו קיום צוואה
• הסכם חלוקת עיזבון
• ידועים בציבור

האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית. מועדים ושיעורי מס עשויים להשתנות.